יום שני, 6 באפריל 2015

קואופרטיב בשיפוץ

אנחנו כותבים פה בתדירות של פעם בשנה, שזה עצוב, אבל הפעם יש לנו חדשות משמחות? אנחנו חברי קיבוץ!

הוא: נו באמת...
היא: מה? 
הוא: ... 
הוא: ... 
הוא: ... נו באמת? מה עכשיו...

קוראינו הנאמנים בוודאי שואלים את עצמם מה זה אומר, ויותר חשוב - מה יוצא לנו מזה?
אז ככה, כחברי קואופרטיב בעלי אוריינטציה יעקובינית, אנו חלק מקהילה שחרטה על דגלה את ערכי השוויון, ההגשמה והשיתוף... וכל הבלה בלה הזה. (Liberté, Egalité, Fraternité)

ותכלס... קיבלנו בית.  

ולא סתם בית - בית ילדים שנבנה בשנות ה-50 ושימש בין השאר גם כבית ילדותה של חברת הקואופרטיב. היא עוד לא החליטה אם זה יותר אירוני, יותר עצוב או יותר מרגש. (מדי לילה היא עדיין כוססת ציפורניים מתחת לשמיכה מחשש שהשומרת לילה פתאום תפתיע) 
ככל שחופרים (ממש חופרים, ברצפה, בקירות, בגג), מתברר שמדובר בחורבה, מה שאומר שלקחנו על עצמנו פרויקט ארוך ומסובך של שיפוץ. אלה מביניכם שמכירים אותנו מקרוב, יודעים שזה הדבר האחרון שאנחנו צריכים. אבל המציאות מכה בפנינו.

אז נכנסנו לפרויקט במרץ, בחרנו אדריכל (תהליך שלקח חודשיים-שלושה, לא יותר), ואצנו רצנו לבחור ריצוף. הסיורים בחנויות הקרמיקה אמנם משעשעים (למדנו מילים כמו אינטרפוץ, אביק מילוי ואמבטיון), אבל בעיקר מבלבלים. כשהבנו שהריצוף הוא דבר משמעותי ובלתי נגמר, החלטנו לעבור לתכנון המטבח, עוד גורם קריטי. אבל גם כאן נתקענו, כי לך תבחר בין מטבח איקאה, לנגר, לחברת ייצור מטבחים. אז עברנו לשולחן האוכל. גם כאן נתקענו. אז קנינו מנורה. כן, מנורה לסלון, עומדת, יפה, כסופה, עם קשת. 
אבל אל תחשבו שקניית המנורה הלכה בקלות. היינו בביתילי, ראינו שולחנות. והנה צדה את עינה של חברת הקואופרטיב מנורה בדיוק כמו שאמורה לעמוד בסלון החדש - ב-70% הנחה. "תארזי לי," היא מיהרה לומר לזבנית. "כמובן," אמרה הזבנית. "אני בעצמי אנקה לכם אותה. תבואו מחר." שילמנו ויצאנו שמחים וטובי לב. למחרת הגענו לחנות, והנה המנורה עדיין עומדת בתצוגה, והמחסנאי הנאמן מלמל משהו על כך שהיא בכלל שבורה. מנהל החנות נזף בנו שלא בדקנו לפני שקנינו. אנחנו עזבנו את המקום בזעם. לא נלאה את קוראינו בפרטים, אבל יצא שבסופו של דבר קיבלנו מנורה חדשה במחיר מצחיק. אז אין עוד קבלן, אף קיר עוד לא נשבר, עוד לא בחרנו אפילו מרצפת אחת, אבל יש מנורה (שמחכה בשקט בארגזים).



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה